תשובה קצרה: לקוח בחו״ל אינו מבטיח חשבונית ללא מע״מ. יש לזהות אם מדובר בטובין או בשירות, אם הלקוח עסק או צרכן, היכן נמצאים הצדדים ומהו סוג העסקה. בשירות B2B רגיל הכלל הגרמני ממקם את השירות אצל הלקוח העסקי ולעיתים מפעיל Reverse Charge; בשירות B2C רגיל נקודת המוצא היא מקום הספק, עם חריגים רבים.
נבדק לאחרונה: 23 ביולי 2026. מידע כללי בלבד.
תרחישים נפוצים
| ספק ולקוח | נקודת מוצא |
|---|---|
| עסק גרמני לחברה ישראלית | שירות B2B רגיל ממוקם לרוב בישראל ולכן בדרך כלל ללא מע״מ גרמני, בכפוף להוכחת מעמד הלקוח ולחריגים. |
| עסק ישראלי לחברה גרמנית | שירות B2B רגיל ממוקם בגרמניה; הלקוח עשוי לדווח לפי Reverse Charge (§13b UStG). |
| עסק גרמני לאדם פרטי בישראל | בשירות רגיל B2C עשוי לחול מע״מ גרמני; שירותים מסוימים ללקוח מחוץ לאיחוד מוחרגים. |
| עסק ישראלי לאדם פרטי בגרמניה | שירות דיגיטלי, מקרקעין או שירות מיוחד עלול ליצור חיוב ורישום בגרמניה או באיחוד. |
טובין וחריגים
מכירת טובין נבחנת לפי משלוח, יבוא, אחסון ומסירה. מכירה מישראל לגרמניה עשויה לכלול מע״מ יבוא, רישום ו־IOSS/OSS. שירות הקשור למקרקעין ממוסה בדרך כלל במקום הנכס; שירות אלקטרוני לצרכן עשוי להתחייב במקום מגוריו; כניסה לאירוע עשויה להתחייב במקום האירוע.
הצד הישראלי
שיעור אפס בישראל על שירות לתושב חוץ אינו אוטומטי. יש לבדוק מי נהנה מן השירות, מקום השימוש, זיקה לנכס בישראל, קיומו של נהנה ישראלי ותיעוד. עסקה בשיעור אפס עדיין טעונה דיווח.
מסמכים
- חוזה, כתובות ומספרי מע״מ.
- ראיות למעמד העסקי ולמקום הלקוח.
- תיאור מדויק של השירות או נתיב הטובין.
- נוסח Reverse Charge ורישומי OSS/IOSS כאשר נדרשים.